I. “The Daf”
See Pesachim 2a

II. Going Inside

Mishnah in Tractate Pesachim 2a

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ב עמוד א

משנה. אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ – אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף – מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות.

Mishnah. On the evening of the fourteenth [of Nissan] a search is made for leaven by the light of a lamp. Every place wherein leavened bread is not taken does not require searching. Then in what case they did they rule? Two rows of the wine cellar [must be searched]? [Concerning] a place wherein leaven might be taken, Beit Shammai maintains: two rows over the front of the whole cellar; but Beit Hillel maintains: The two outer rows, which are the uppermost.

Rashi on the Mishnah in Pesachim 2a

רש”י מסכת פסחים דף ב עמוד א

לאור הנר – בגמרא /פסחים/ (ז, ב) מפרש טעמא.

בודקין – שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא.

ובמה אמרו – לקמן במתניתין.

שתי שורות – של חביות הסדורות במרתף של יין, צריך לבדוק ביניהם, אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק, למה הוצרכו לבודקן, ומפרש: לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ, כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו, ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו, וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין.

שתי שורות על פני כל המרתף – בגמרא /פסחים/ (ח, ב) מפרש מאי היא.

שתי שורות החיצונות כו’ – מפרש בגמרא (שם /פסחים ח, ב/).

By the light of the candle – The Gemarah (7b) explains the reason.

Search – So one does not transgress in “do not be seen” and “do not be found”.

Two rows – Of the barrels that are organized in the wine cellar, one needs to search in between them and this is stated after we said that in any place one does not bring leavened food one does not need to search, so why are we required to search here? The reason: It does not say this rather only in regards to the basement that one brings in leavened food, like a cellar that wine is brought from for your table and sometimes the servant stands to pour the wine and the bread is in his hand and like that the wine is finished it enters the cellar that one brings wine.

Two rows over the front of the cellar – The Gemara (8b) will explain why this is so.

Two of the outer rows – The Gemara (8b) will explain why this is so.

Tosafot on the Mishnah in Pesachim 2a

תוספות מסכת פסחים דף ב עמוד א

אור לארבעה עשר בודקין את החמץ – פ”ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר”י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ’ (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר”י דאע”ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו’ או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב”א דאפילו לפי טעם האחרון צ”ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי’ בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר”ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ”ד נמי התם דכ”ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג’ קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי’ ר’ יהודה מודה.

On the evening of the fourteenth a search is made for leaven – It is explained in Rashi [that the reason for the search for leaven is] to not transgress “do not be seen” and “do not be found”. This was difficult for the Ri since we require nullification, as it is said in the Gemara (6b) that searching requires nullification and from the Torah level the abolishment alone is enough then why do the sages require a search at all?

It is clear to the Ri that even though nullification by itself is fine, in any case, the sages were stringent to have leaven be searched out and destroyed so that one should not come to eat it. This is learned out from what is said further (10b) that Rava asked: a loaf [of bread] is found on the ceiling rafters [do we require one to climb a ladder to bring it down, since it would not normally fall down on its own]? [According to the opinion that would one need to ascend a ladder to bring it down perhaps there are times it will fall and one will then come to eat it.

[We find many places were there are matters that are prohibited from benefit and the sages were not stringent to destroy them lest one come to eat them. Why then are they stringent specifically here?] The reason why they were more stringent here then in other areas that are prohibited from benefit and did not require those things to be destroyed: since leavened food is permitted to be eaten all year around and is only prohibited on Pesach and since in this people have a difficulty in distancing themselves from it, like it says further on (11a). And this is not similar to meat with milk and orlah (fruit from a tree three years and younger) and forbidden mixtures since those prohibitions are always in effect.

[But in regards to the prohibition of wine for a nazir, this is a time specific prohibition and we know that he is permitted to keep wine in his house?] The nazir also is not required to destroy, because those prohibited items are permitted for others.

It is also possible to explain this in a different way, leaven is different, since the Torah was stringent to include with it “do not see” and “do not find” and therefore the sages were stringent to search and to destroy even to nullify it, since you may come to eat it.

And it is clear for the Rashbah that, according to the latter reason, we need to say that the sages were stringent with all leaven, even dried out leaven and mixtures that include leaven, and this is so even though there is no prohibition in them of “do not see” and this is in accordance with the explanation of Rabbeinu Tam in the beginning of chapter “Alu Ovrin” – 42a).

For it says: dough that was not fully raised, you should burn, and that is dried out leaven, as it is proven there. And there are also those that say there, all the more so complete leaven in a mixture. The implication being that is prohibited to leave it over. [The proof] is that if it was permitted to leave it over, why do you need to burn it? One could leave it over until after Pesach and then it will be permitted.

[Perhaps the reason for burning it is not because of the prohibition of leaving it over on Pesach, rather the prohibition of benefiting from it continues through after Pesach, like the opinion of Rebbi Yehudah that says that leaven left after Pesach is prohibited for benefit? That is to say that the burning is not because of the obligation to destroy rather because of the prohibition of benefit that applies forever.]

[The leniency is] even according to Rebbi Yehudah because he did not prohibit leaven after Pesach, only complete leaven did he prohibit, since there are three verses [that we learn out the prohibition] within its time, before it time and after its time (28b). But, by dried out leaven, we only have one verse, so even Rebbi Yehuda would agree [that there is no prohibition after Pesach. And therefore dried out leaven is learned to be a stringency of the sages to destroy forever, even though one does not transgress “do not see”.]

III. Further Exploration

1. Talmud, Pesachim 6b

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ו עמוד ב

אמר רב יהודה אמר רב: הבודק צריך שיבטל. מאי טעמא? אי נימא משום פירורין הא לא חשיבי, וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי – והתניא: סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן – אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן – מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! – אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה..

Rav Yehudah said in Rav’s name: He who searches for leaven must also declare it null. What is the reason? Shall we say [it is] because of the crumbs, but they are of no value? And should you answer, since they are guarded in virtue of his house, they are of account, surely it was taught: [If there are in a man’s field] late figs, while he guards his field on account of the grapes; of if there are late grapes, while he guards his field on account of his cucumbers and gourds, when the owner is particular about them, they are forbidden [to a stranger] as theft and are subject to tithes; when the owner is not particular about them, they are not forbidden as theft and are exempt from tithe! Said Rava: It is a preventive measure, lest he find a tasty loaf and set his mind upon it.

2. Talmud, Pesachim 4b

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ד עמוד ב

קא משמע לן: כיון דבדיקת חמץ מדרבנן הוא, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה

Therefore it informs us [that] since the search for leaven is [required only] by Rabbinical law, for by Scriptural law mere nullification suffices for it

3. Talmud, Pesachim 10b

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף י עמוד ב

בעי רבא: ככר בשמי קורה צריך סולם להורידה או אין צריך? מי אמרינן כולי האי לא אטרחוהו רבנן כיון דלא נחית מנפשיה – לא אתי למיכלה, או דילמא: זימנין דנפל ואתי למיכלה. ואם תמצי לומר זימנין דנפל ואתי למיכלה – ככר בבור צריך סולם להעלותה או אין צריך? הכא ודאי דלא עבידא דסלקה מנפשה, או דילמא: זימנין דנחית למעבד צורכיה, ואתי למיכליה. אם תמצא לומר זימנין דנחית לצורכיה ואתי למיכלה, ככר בפי נחש צריך חבר להוציא או אין צריך? בגופיה אטרחוהו רבנן, בממוניה לא אטרחוהו רבנן, או דילמא לא שנא? – תיקו

Rava asked: If there is a loaf on the top rafters, need he [take] a ladder to fetch it down or not? Do we say, our Rabbis did not put him to all this trouble, [for] since it cannot descend of its own accord he will not come to eat it; or perhaps it may fall down and he will come to eat it? Now should you say, it may fall down and he will come to eat it, — if there is a loaf in a pit, does he need a ladder to fetch it up or not? Here it will certainly not happen that it will ascend of its own accord; or perhaps he may happen to go down to perform his requirements and come to eat it? Should you say that he may happen to go down for his purposes and come to eat it, — if a loaf is in a snake’s mouth, does he need a snake-charmer to take it out or does he not need [one]? [Do we say,] our Rabbis put him to personal trouble, but they did not put him to trouble with his money; or perhaps there is no difference? The questions stand over.

4. Talmud, Pesachim 11a

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף יא עמוד א

אמר אביי: חדש – בדיל מיניה, חמץ – לא בדיל מיניה

Said Abaye: From hadash one holds aloof; but one does not hold aloof from leaven.

5. Talmud, Pesachim 42a

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מב עמוד א

משנה. ואלו עוברין בפסח: כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי, וזיתום המצרי, וזומן של צבעים, ועמילן של טבחים, וקולן של סופרים. רבי אליעזר אומר: אף תכשיטי נשים. זה הכלל: כל שהוא ממין דגן – הרי זה עובר בפסח. הרי אלו באזהרה, ואין בהן משום כרת

Mishnah. Now the following things must be removed on Pesach: Babylonian Kutah, Median Beer, Idumean Vinegar, Egyptian Zithom, The dyer’s broth, cook’s dough and the scribe’s paste. Rebbi Eliezer said: Women’s ornaments too. This is the general rule: Whatever is of the species of corn must be removed on Pesach. These are subject to a warning but they do not involve Karet.

5a. Rashi on Pesachim 42a

רש”י מסכת פסחים דף מב עמוד א

ואלו עוברין – עליהן בבל יראה ובבל ימצא

The following must be removed – On them [is applicable the prohibitions of] “do not see” and “do not find”.

5b. Tosafot on Pesachim 42a

תוספות מסכת פסחים דף מב עמוד א

ונראה לר”ת דאלו עוברין פי’ האוכלין ועוברין היינו מעל השולחן דלאו בני מיכל נינהו אבל בל יראה ליכא

And it clear to Rabbeinu Tam that “the following must be removed” means from eating and removed, that is from the table, since they are not acceptable foods but the prohibition of “do not see” does not apply to them.

6. Talmud, Pesachim 28b

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף כח עמוד ב

מאי טעמא דרבי יהודה? תלתא קראי כתיבי: +שמות יג+ לא יאכל חמץ +שמות יב+ וכל מחמצת לא תאכלו +דברים טז+ לא תאכל עליו חמץ. חד לפני זמנו, וחד לאחר זמנו, וחד לתוך זמנו

What is Rebbi Yehudah’s reason? — Three verses are written: There shall no leavened bread be eaten; you shall eat nothing leavened; and you shall eat no leavened bread with it. One refers to before its time; another to after its time; and the third to during its time.

IV. The Gemara

Talmud, Pesachim 2a

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ב עמוד א

גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי – נגהי ממש, ומאן דאמר לילי – לילי ממש. מיתיבי: +בראשית מד+ הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! – מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב.

GEMARA. What is OR? — R. Huna said: Light [naghe]; while Rav Yehudah said: Night [lele]. Now it was assumed [that] he who says light means literally light; while he who says night means literally night. An objection is raised: As soon as the morning was light [or], the men were sent away, which proves that ‘or’ is day? — Is it then written, The ‘or’ was morning: [Surely] ‘the morning was or’ is written, as one says, Morning has broken forth. And [this verse is] in accordance with what Rav Yehudah said in Rav’s name. For Rav Yehudah said in Rav’s name: A man should always enter [a town] by day, and set out by day.

V. Going Inside

Rashi on Pesachim 2a

רש”י מסכת פסחים דף ב עמוד א

בכי טוב – היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת, ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא, ואז טוב לו, שהאור טוב לו, שנאמר באור כי טוב, ומה היא טובתו – מפני החיות ומפני הלסטים.

Good breakthrough – One is out on the road enters in the evening to a hotel while the sun is still shining, and the next day, waits until the first light to leave, and then it will be good for him, in that the light is good for him, as it says, ‘there was light, it was good,’ and what is the goodness for him? On account of the wild animals and robbers.

Tosafot Pesachim 2a

תוספות מסכת פסחים דף ב עמוד א

יכנס בכי טוב – אור”י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו’ ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ’ במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב”א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי’ היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י”א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין

One should enter by day “bakhi tov” – The Ri said in Chapter HaKones (Bava Kamah 60a-b) that is reasoned that the explanation for this is because of mazikin (devils and evil spirits). [The proof:] We learn this from the verse “And none of you shall go out from your doorway until morning.” The verse there is because of mazikin that is warns us, since it is proven from this there: since [they] are given permission to destroy [without discretion], etc.

And according to this, even from your own city, a person might be careful in leaving during day light. And Rav Yehudah apprehended this in his words [where] entering came first [since you must leave your own town before entering another]?

It is [only] because it is the way of the Gemara to order it this way [by speaking of entering first]. For example, for it arranges ascent and then it arranges descent in Eiruvin 21a, it arranges ascending first. Similarly, in Shabbat 34b, in regards to twilight, first it mentions entering and then it mentions leaving.

A difficulty: Why did Rav Yehudah need to learn [out this halakha from the verse “haboker or”] and not from “none of you shall go out” like in Chapter HaKones (60a-b)?

And the Rashbah said that we need both verses. [We need the verse:] “haboker or” to learn out for another city [that to leave from there, one must leave during day light] and even where in a case that we are not concerned for mazikin, like the brothers of Joseph that were eleven in total. The reason [why we need to leave in day light] is because of the openings [pits, etc]. And the verse “and none of you shall go out” we need [to learn] about our city and that is because of mazikin.

VI. For Further Learning

Talmud, Bava Kama 60a-b

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ס עמוד א

תאני רב יוסף, מאי דכתיב: +שמות י”ב+ ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר? כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים; ולא עוד, אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה, שנאמר: +יחזקאל כ”א+ והכרתי ממך צדיק ורשע. בכי רב יוסף, כולי האי נמי לאין דומין! א”ל אביי: טיבותא הוא לגבייהו, דכתיב: +ישעיהו נז+ כי מפני הרעה נאסף הצדיק. אמר רב יהודה אמר רב:

לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב, שנאמר: +שמות י”ב+ ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר

R. Joseph learnt: What is the meaning of the verse, And none of you shall go out at the door of his house until the morning? Once permission has been granted to the Destroyer, he does not distinguish between righteous and wicked. Moreover, he even begins with the righteous at the very outset, as it says: And I will cut off from thee the righteous and the wicked. R. Joseph wept at this, saying: So much are they compared to nothing! But Abaye [consoling him,] said: This is for their advantage, as it is written, That the righteous is taken away from the evil to come.

Rab Judah stated that Rab said: A man should always enter [a town] by daytime and leave by daytime, as it say’s, And none of you shall go out at the door of his house until the morning.