Mishpatim – Capital Punishment
שמות פרק כ

(יב) מכה איש ומת מות יומת:
(יג) ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: ס
(יד) וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות: ס
(טו) ומכה אביו ואמו מות יומת:
(טז) וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת: ס
(יז) ומקלל אביו ואמו מות יומת: ס

ויקרא פרק כד פסוק יז

ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת:

רש”י שמות פרק כא פסוק יב
(יב) מכה איש ומת – כמה כתובים נאמרו בפרשת [במיתת] רוצחין, ומה שבידי לפרש למה באו כולם, אפרש:
מכה איש ומת – למה נאמר, לפי שנאמר (ויקרא כד יז) ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת, שומע אני בהכאה בלא מיתה, תלמוד לומר מכה איש ומת, אינו חייב אלא בהכאה של מיתה. ואם נאמר מכה איש, ולא נאמר ואיש כי יכה, הייתי אומר אינו חייב עד שיכה איש, היכה את האשה ואת הקטן מנין, תלמוד לומר כי יכה כל נפש אדם, אפילו קטן ואפילו אשה. ועוד אלו נאמר מכה איש, שומע אני, אפילו קטן שהכה והרג יהא חייב, תלמוד לומר ואיש כי יכה, ולא קטן שהכה. ועוד, כי יכה כל נפש אדם, אפילו נפלים במשמע, תלמוד לומר מכה איש, אינו חייב עד שיכה בן קיימא ראוי להיות איש:

משנה מסכת מכות פרק א משנה י

?סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית רבי אליעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:

רש”י מסכת מכות דף ז עמוד א
אילו היינו – בימים שסנהדרין דנו דיני נפשות לא נהרג בה אדם כדמפרש בגמרא שבדקו את העדים בדבר שלא ידעו להשיב.
אף – אם היו עושים כן היו מרבין שופכי דמים שלא יראו מב”ד.

Mishna is after power to inflict capital punishment is gone. Discussion is theoretical. Is this rabbinic approval of development of situation where capital punishment Is not applicable? Is it easier to talk about gory details of the halachah knowing that they won?t be carried out?
The written Torah?s support of cp informs us of the value ?..sexual morality, Shabbat,monotheism, etc.. are so important and their importance is expressed by Torah saying that a transgressor ought to be killed?.the oral Torah comes to mitigate the application?.ie-we don?t really want to kill people

רמב”ם הלכות מלכים פרק ג

הלכה י
כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה, או בלא התראה, אפילו בעד אחד, או שונא שהרג בשגגה, יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה, והורג רבים ביום
אחד ותולה ומניחן תלויים ימים רבים להטיל אימה ולשבר יד רשעי העולם.
שו”ת אגרות משה חושן משפט ח”ב סימן סח

בענין עונש מיתה.
Hugh Carey was Gov. 1981 5741

פורים תשמ”א. מעלת כבוד שר המדינה הנכבד והחביב עלינו מאד, יאריך השם יתברך ימיו ושנותיו וממשלתו בטוב ובנעימים.

ראשית הנני להביע רגשותי באהבה וביראת הכבוד לשר המדינה בדבר רצונו לידע דעת התורה שניתנה מהשם יתברך על ידי משה רבנו בהבאור בתורה שבעל פה שנמסר מחכמי דור לחכמי דור עד שנכתבה בגמרא ובפוסקים הרמב”ם והשלחן ערוך ועוד שהיא דעה האמתית, וגם במה שיש לשר המדינה בטחון שאני יודע להשיב האמת והנכון לפי דיני התורה שעל זה יתברך מהשם יתברך בכל.

ועתה אשיב בקצרה, כי בעצם נאמרו בתורה עונשי מיתה לעבירות החמורות מאד כרציחת נפש אדם, ומיני גניבת אדם, ומיני עריות, ועל אחד שעובד עבודה זרה שהוא לשמש ולירח ולעץ ולאבן וכדומה שאז הוא מופקר לעשות כל מה שבלבו ממיני נבלות ואכזריות שבעולם שיבדו הרשעים לטובת עצמם, אבל לא היה זה מצד שנאה לעושי דבר הרע ומצד יראה לקיום העולם דעל זה איתא בגמ’ (ב”מ פ”ג ע”ב) יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו והלכה כן כדפסק הרמב”ם (ה’ חובל פ”ח ה”ט) וכל הפוסקים, אלא הוא שידעו האינשי חומר האיסורים אלו ולא יעברו על זה. ומצד שני, יש הדגשה על חשיבותו של כל נפש, ועוד חשבונות, ולכן נצטוינו שלדון דיני נפשות אינם כשרים אלא על פי סנהדרין שנסמכו לזה ואין סומכין לזה אלא לגדולים ביותר בחכמת התורה וגם גדולים בשאר חכמות, ויהיו ענוים מאד ויראי השם יתברך ושונאי ממון ואוהבי האמת ואהובים לבריות בזה שהם בעלי טובה ונפש שפלה וחברתן טובה ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות ולא יהא שום גנאי ולא שם רע עליהם ורחמנים ביותר. ומטעם זה אין מעמידין זקן מופלג בשנים שכבר נשכח ממנו קצת צער גדול בנים ולא מי שאין לו בנים שאולי חסר לו קצת רחמנות ויכעוס על העוברים יותר מדי. ואנשים גדולים וטובים אלו אין יכולים לדון אלא כשהם עשרים ושלשה סנהדרין, ולבד זה צריכין להושיב לפניהן שלש שורות גדולים בתורה מאד אך שעדיין לא הגיעו למדרגת הסנהדרין אבל קרובה להם שהוא שמירה גדולה כדי שלא יחייבו בטעות, דהא כשיהא נדמה לג’ השורות שמזכין בטעות משתקין אותו ואין שומעין כלל את דבריו. וכן לא שייך לדון דיני נפשות לחייבו אף מאומדנא היותר גדולה שבעולם אלא דוקא על פי שני עדים כשרים שאינם בכלל נוגעים בדבר, ובטח לא ע”&
#1497; עדים שמבטיחים לפוטרם מעונש אם יעידו על אחרים, אחרי שמזהירין אותם חומר האיסור דעדות שקר בכלל וחומר איסור רציחת נפש ואיום גדול ביותר, וגם צריך התראה וקבלת התראה וגם שיאמר בפירוש שאף שיודע כל זה הוא עובר, שלכן לא היה נארע למי שיחייבוהו מיתה אלא אחד לכמה שנים, וגם לא אפשר לדון דיני נפשות אלא כשביהמ”ק =כשבית המקדש= היה קיים וישבו סנהדרין של ע”א שהם עוד יותר גדולים בלשכת הגזית בביהמ”ק, שלכן לא דנו דיני נפשות אף במדינות שהיה רשות מהמלכות שידונו היהודים לעצמן בדיני התורה, ומ”מ לא היה נמצא כמעט בכל הדורות רוצחים ביהודים מפני חומר האיסור ומפני מה שנתחנכו ע”י התורה וע”י עונשי התורה להבין חומר האיסור ולא סתם היו מתיראים מהעונש כענין של כל דאלים גבר.

וכל זה הוא כשלא הופקר איסור הרציחה אלא שבשביל איזה תאוה גדולה או איזה מריבה על טענת ממון וכבוד עשה זה, אבל מי שהורג נפשות מחמת שהופקר אצלו איסור הרציחה והוא אכזרי ביותר, וכן כשנתרבו רוצחים ועושי רשעה היו דנין למיגדר מלתא למנוע מעשה רציחה שהוא הצלת המדינה.

והנני חותם בברכה לשר המדינה שינהל המדינה בצדק וביושר וגם במשפט הראוי כל ימיו ועוד יתגדל שמו בכל מדינתנו ארצות הברית.

המברכו, משה פיינשטיין.

Rabbi Jonathan Ginsburg

The remarks of Rabbi Isaac Herzog (1888-1959) in an article on Sanhedrin published in 1932 are worth noting. Herzog begins: “I have often heard it remarked that the restoration of the Jewish State in accordance with Jewish law would isolate the Jewish people from the modern civilized world; for the Hebrew penal code includes the death-penalty for purely religious offences such as the willful desecration of the Sabbath, etc.” Herzog, quoting the material mentioned above and other Talmudic sources which make the re-establishment of the Sanhedrin dependent on the rebuilding of the Temple in the Messianic age, demonstrates in his reply that until the advent of the Messiah it is illegal to impose the death penalty for any offence, even for murder. There follows this statement:

“The difficulty in question is therefore a matter which could only arise in the Messianic age and need not enter into any practical calculations affecting the reconstitution of the Jewish State in Palestine. But, of course, in view of the actual position the idea of a Jewish State in Palestine (as distinct from a National Home), quite irrespective of the restoration of the Temple, is, in itself, rather a Messianic hope than a question of practical politics.”

Little did Rabbi Herzog think when he wrote this that the State of Israel would be established and that he would become its Chief rabbi. When the State of Israel was established the Israeli Parliament, the Knesset, did debate whether or not to retain the death penalty as in the law established under the British mandate but the Knesset was not acting as a religious court or Sanhedrin, only as a secular body, albeit one influenced in its decisions by the Jewish religious tradition. The debate between Rabbi Akiba and Rabbi Tarfon and Rabban Simeon ben Gamaliel was referred to it the Knesset debate, and it was eventually decided to abolish capital punishment entirely except for treason committed in time of war.

trivia ?Who was the only person to be tried and killed by Israel?

Adolph Eichmann from Wickepedia
After 14 weeks of testimony with more than 1,500 documents, 100 prosecution witnesses (90 of whom were Nazi concentration camp survivors) and dozens of defense depositions delivered by diplomatic couriers from 16 different countries, the Eichmann trial ended on August 14. At that point, the judges began deliberations in seclusion. On December 11, the three judges announced their verdict: Eichmann was convicted on all counts. On December 15, he was sentenced to death. Eichmann appealed the verdict, mostly relying on legal arguments about Israel’s jurisdiction and the legality of the laws under which he was charged. He also claimed that he was protected by the principle of “Acts of State” and repeated his “superior orders” defense. On May 29, 1962 Israel’s Supreme Court, sitting as a Court of Criminal Appeal, rejected the appeal and upheld the District Court’s judgement on all counts. On May 31, Israeli President Yitzhak Ben-Zvi turned down Eichmann’s petition for mercy. A large number of prominent persons sent requests for clemency.[20] Ben-Zvi replied quoting a passage from the First Book of Samuel: “As your sword bereaved women, so will your mother be bereaved among women.” (1 Samuel 15:33, Samuel’s words to Agag, king of the Amalekites.